בשבוע שבין הבחירות לכנסת לבין פורים. כשתכף יסתובבו בינינו בנאים (בשם בוב), כבאים (בשם סמי), שוטרות, חיילים, פיות, מלכים ונסיכות- כולם בגובה מטר ואסימון עם חתימת שפם מהשוקולד שבאוזן ההמן (אומרים שהפרג פאסה. חבל).
בשבוע בו למרות כל המגוון והיצירתיות, לא תמצאו בשום חנות תחפושת של אדריכל או של מעצב פנים (תקנו אותי אם אני טועה), רציתי לעשות קצת סדר בעירבוביה שבין אנשי המקצוע השונים העוסקים בתכנון ובעיצוב בניינים, ובשאלה במי צריך לבחור לצורך תכנון הבית.
כדי שאם תתקלו במעצב פנים או באדריכל, מהחיים האמיתיים או מפורים, תבינו מה ההבדל ומה מתאים לצרכים שלכם. כלומר מה לבחור כשאתם מחליטים לשפץ או לבנות.
ואם הנושא הזה פחות בוער לכם היום, מוזמנים לקפוץ לתחומים אחרים שעסקתי בהם לאחרונה. כמו למשל - גידול צמחי בית למתחילים, מילים ב"אדריכלית" שהגיעו אלינו משפות זרות, 3 דרכים לשמור על בית נעים כשבחוץ כבר פחות.
יש 3 סוגים של בעלי מקצוע העוסקים בתכנון בניינים-
1. אדריכל- בעל מקצוע אשר למד אדריכלות במוסד אקדמי מוכר ויש לו הכשרה ורשות חוקית סטטוטורית לטפל בהיתרים, לתכנן בית מסקראצ' ועוד. בעל מקצוע כזה נושא תעודת רישום או רישוי מטעם רשם המהנדסים והאדריכלים, וניתן למצוא אותו בפנקס המהנדסים והאדריכלים בקישור הזה.
2. מעצב פנים- יש ולמד במוסד אקדמי ויש שלמד קורס של כמה עשרות שעות במסגרת פרטית ללימודי עיצוב פנים. למעצב פנים מותר לעסוק בתכנון פנימי שאינו דורש היתר.
3. הום סטייליסט (מלביש בתים) - עוסק בהלבשת הבית - יתכן שאפילו לא למד באופן מסודר. פועל בתוך המצב הקיים מבחינת אלמנטים בנויים, ותפקידו הוא התאמת צבעים, ריפודים, רהיטים ואביזרים.
הניידות בין המקצועות הללו מאוד גמישה, אבל חד כיוונית:
אדריכל יכול לעשות עיצוב פנים וגם סטיילינג. מבחינה מעשית ובהנחה שרוצים תוצר שלם והרמוני, המחשבה על עיצוב הפנים חייבת להתקיים במקביל לחשיבה התכנונית-אדריכלית, אם בכך שהאדריכל גם מבצע את עיצוב הפנים, ואם בכך שיש שיתוף פעולה וחשיבה משותפת של האדריכל ושל מעצב הפנים כבר משלב התכנון הראשוני.
קשה מאוד להפריד בין שני התחומים ולא ניתן שלא להתייחס כבר בשלב התכנון הראשוני לאפשרויות העיצוביות הגלומות בחלל הפנימי.
מעצב פנים כמובן יכול לעשות גם סטיילינג. בדרך כלל זה קורה באופן טבעי.
הסטייליסט בדרך כלל יעבוד במקומות בהם לא עבדו קודם לכן אדריכל או מעצב פנים ויש צורך בשינוי או הדגשת החלל ע"י שינוי ותוספת של מרקמים, גוונים, ריהוט וכד'.
אבל כאמור, ה"זליגה" בכיון ההפוך לא אפשרית - סטייליסט לא יעשה עיצוב פנים, ושניהם לא יעשו אדריכלות פר-סה. פשוט אסור להם.
יש המנסים לעקוף את המגבלה ולעבוד עם מהנדס או אדריכל שיש להם סמכות משפטית לחתום על ההיתר ולהיות אחראי לפיקוח העליון, שמשמשים במקרה כזה כחותמת גומי. אבל בעיני, אם אתם צריכים אדריכל לפרויקט – קחו אדריכל.
משום אחריותו הנרחבת והתמצאותו בחוק התכנון והבנייה, ההבנה שלו בתקנות בטיחות, נגישות ועוד, אשר ישפיעו על שימושיות הבניין שיתכנן ועל בטיחות המשתמשים בו. וכמובן - משום הידע האקדמי והמעשי כאחד. לתעודה יש משמעות. בודאי אם מדובר באדריכל רשוי (ראו להלן).
תמיד יש גם יוצאים מן הכלל, אבל ההנחה הבסיסית יכולה להיות שמי שלמד במוסד אקדמי במשך 5 שנים, וקיבל תואר, יש לו יותר הבנה מאשר מישהו שעשה קורס עיצוב של כמה חודשים.
הגבולות בין המקצועות מאוד פלואידים אך רק עבודתו של האדריכל מעוגנת בחוק ומונחה על ידו. הוא היחיד מבין שלושת בעלי המקצוע הללו שיכול להגיש בקשה להיתר, לבצע פיקוח עליון על הליך בנייה שקיבלת היתר, ולחתום על המסמכים הדרושים לצורך קבלת טופס 4 (טופס אישור אכלוס). אז אם אתם בונים מחדש או משפצים בשיפוץ הכולל הריסות, תוספת שטח, שינוי חזיתות וכדומה – כדאי מאוד שתתחילו בשכירת שירותיו של אדריכל.
אם נרד לפרטים, ואני אחת שיורדת לפרטים, זה המקום להבדיל בין אדריכל רשום (כל מי שהוא בוגר בית ספר לאדריכלות במוסד המוכר ע"י הרשם מקבל כמעט באופן אוטומטי מספר רישום עם סיום לימודיו, ואין צורך שיוכיח שום יכולות או נסיון) לבין אדריכל רשוי (כיום אדריכל מקבל רשיון לאחר שעבר התמחות של 3 שנים במשרדים ותיקים העוסקים בתחומי תכנון מגוונים, ולאחר מכן נבחן בבחינת רישוי עיונית ומעשית, שהיא – מנסיון – אתגר לא פשוט גם לידענים ולפעילים שבין האדריכלים הצעירים).
ההבדל מעבר לידע ולנסיון המוכח של אדריכל רשוי על פני הרשום, הוא בזכותו החוקית של הרשוי לתכנן כל מבנה ללא הגבלה. אדריכל שהוא רק רשום, מותר לו לתכנן מבנה מגורים פשוט, עד 11.5מ' גובה, ואסור לו לתכנן מבנה טרומי, מבני ציבור, בידור ומשרדים. לאדריכל רשוי אין מגבלות באופי הבניין. (לשון החוק קצת עקלקלה ובמקרה גבולי מומלץ להתייעץ עם בעל סמכות בתחום).
הגדרה נוספת שכדאי להכיר היא הנדסאי אדריכלות, אשר סמכויותיו מקבילות לאלו של אדריכל רשום, אולם הכשרתו קצרה בדרך כלל באופן משמעותי (שנתיים ומעלה) ומתבצעת במוסד אקדמי, בדרך כלל מכללה.
אז איך יודעים מהי ההכשרה של בעל המקצוע שמציע לי את שירותיו?
קודם כל כמובן שואלים אותו. אם הוא מציג עצמו כאדריכל- בודקים בפנקס המהנדסים אם הוא שם.
שנית – מבקשים לדעת איפה למד, לראות פרויקטים בהם השתתף, לשמוע באילו משרדים רכש את הנסיון המעשי. כי עם כל הכבוד לאקדמיה – ובהחלט יש כבוד ומשמעות – צריך לראות שיש לו נסיון ושהוא לא מתגלח על הבית שלכם. תנו לו להתגלח קודם כשכיר.
רגע, מה לגבי אדריכל פנים?
מה לגביו? שום כלום. אין חיה כזו.
"אדריכל פנים" הוא מושג כלאיים ללא משמעות אמיתית, ובעיקר אסור לבעל מקצוע להגדיר את עצמו ככזה - על פי חוק. בדרך כלל מעצב פנים שרוצה להציג מצג של מקצוענות ושליטה בכל התחומים יגדיר עצמו ככה. אבל בדיקה קצרה אצל הרשם תוכל להוכיח עד כמה אדריכל הוא.
מבולבלים? גם אנחנו (:
הכנתי לכם תרשים לפישוט הפלונטר:
תחשבו על גבעה או הר. עבודת האדריכל היא כמו הבנייה של ההר עצמו – בסיס, נפחים, גדלים, איך עולים, איך יורדים...
אח"כ מגיע עיצוב הפנים (או במקרה של הר – החוץ) שמוסיף אבנים קטנות להאחז בהן, משטחי עשב רך להתגלגל עליו, כמה פרחים שיהיה נעים בעין.
ולמעלה למעלה בראש ההר – יש עץ של סטיילינג, שנותן את המגע הסופי, החיוך של הסיפוק על עבודה שלמה שהתגבשה פה מתחת לרגליים.
מעצב הפנים יכול לגרד קצת את המעטפת של ההר, אולי קצת יותר. והסטייליסט יכול להשיר עלי שלכת על המשטחים של עיצוב הפנים. אבל לא לבנות את ההר מחדש.
ואם המסקנה שלכם מכל זה היא שאתם צריכים אדריכל - זה הזמן לקרוא את הפוסט בוחרים אדריכלית לפרויקט חייכם, כדי לקבל עצות כיצד עושים זאת.
זהו סיימתי לחפור.
לכו לכרסם לכם אוזן המן טעימה - תרגישו חופשי לבחור איזה מילוי שתרצו - ככל שזה נוגע באוזניים - אין מגבלות.
ובעודכם מכרסמים - אשמח אם תכתבו בתגובות תובנה שלקחתם מפה. או שאלה אם נשארתם תוהים.
לא אוהבים אוזני המן? תאכלו תות!
חג שמח
Comentarios