פוסט חגיגי לכבוד יום העברית – המילון הקטן של מושגי הבנייה
לפני כמה שנים, כשהילדים עוד היו קטנים והטקס של לפני השינה היה עוד מוגדר ומסודר, השלב האהוב על כולנו היה לשכב יחד במיטות שלהם ולשיר שירים אחרי שהאור כבר כבוי. רצוי שירים שמספרים סיפור. עדיף שגם יהיה אמיתי.
בין הבלדה על יואל מוישה סלומון לבין ירושלים של זהב וחורשת האקליפטוס, בלט בנוכחותו השיר של ירון לונדון, "אליעזר בן יהודה". אליעזר הפך לאישיות נוכחת בבית, וכל הזמן דובר בו, במילים שהמציא וחידש, בקורות חייו, וכמובן בשיר שנכתב אודותיו. במהלך אותה תקופה נסענו לחופשה משפחתית בירושלים, הזמנו מקום ב"בוקינג", ובמקרה הגענו לישון בביתו של אליעזר בן יהודה בתלפיות. זו היתה הפתעה מרגשת, והרגשנו שאליעזר הוא ממש חלק מהמשפחה.
העברית בכלל היא נושא חשוב אצלי במשפחה. לטוב ולרע. עד היום אמא שלי מוסיפה לי "חיריקים" כשצריך, אבא שלי מעיין במילונים בשעות הפנאי, ואני מצטמררת קלות כשהילדים אומרים שני ילדות (או שתי ילדים) ומחזיקה את עצמי שלא לתקן אותם (לא תמיד מחזיקה מספיק חזק). ועדיין אם תשאלו אותי לגבי צומת, פנים, גרביים וסכינים- לא יודעת לומר אם זכר או נקבה. בשביל זה אני פונה לגיסתי.
ואיך כל זה קשור לאדריכלות? או! טוב ששאלתם.
להבדיל ממגדל בבל, שקרס בעקבות בליל השפות של בוניו, בתחילת ההתישבות העברית בארץ ישראל ומאוחר יותר במדינת ישראל, בליל השפות שבו השתמשו המתכננים והבונים של מפעל ההתישבות לא גרם לקריסת המגדל. מפעל ההתישבות הציוני, כמו שהוא מכונה בספרי ההסטוריה, השאיר לנו לקסיקון מגוון של מונחים בשפות שונות אשר משמשים עד היום בעולם הבנייה.
ערבית, עברית וגרמנית היו השפות המרכזיות. התורמים העיקריים לגיוון היו אדריכלים אשר למדו בגרמניה ועלו ארצה בשנות ה-20 של המאה ה-20, כשבאמתחתם מילים מקצועיות בהגייה ייקית, פועלים ערבים שהביאו מהבית מילים משלהם, וכמובן בעלי מקצוע יהודים "צברים" (פחות או יותר) שהתעקשו לדבר עברית.
לקח לי כמה שנים להפנים את כל המילים האלו לשטף הטבעי של העבודה, מבלי שאצטרך לעצור לרגע ולשאול את עצמי (רצוי לא בקול רם) מה זה לכל הרוחות אינטרפוץ. אז לכבוד יום העברית המצויין ב-16 בינואר לכבוד יום הולדתו של מחייה השפה העברית*, הכנתי עבורכם את המילון הבלתי שלם למונחי הבנייה בישראל.
ובכל אופן, בחרתי כמה מושגים שימושיים (יותר או פחות) ועסיסיים לבאר כאן.
מתחילים.
ראשית המילים שמקורן בגרמנית. המילים הללו עברו לרוב שיבוש חינני ולכן אם תנסו לגרום לשרברב ברלינאי להתקין לכם אינטרפוץ או לאיש אלומיניום וינאי לבחור דווקא דריי קיפ (ראו להלן), כנראה שלא תובנו נכונה.
אינטרפוץ – המנגנון של ברז המותקן בתוך הקיר, המערבב מים חמים וקרים.
"אינטרפוץ 4 דרך" פירושו מנגנון אשר מזרים מים לשתי יציאות – למשל לפיית מילוי (של אמבטיה) ולראש גשם.
"3 דרך" – רק יציאה אחת.
משמעות המספר – כמה כניסות ויציאות מים יש – כלומר תמיד 2 כניסות – מים חמים ומים קרים, ומס' רצוי של יציאות למשתמש. המילה היא שיבוש של המילה הגרמנית שמשמעותה "מתחת לטיח".
דרֵייקיפ - מנגנון חלון ציר (להבדיל מהזזה) המאפשר פתיחה הצידה ופתיחה כלפי מטה - שימושי למשל בחלונות ממ"ד .
אוברקאנט (מופיע בתכניות בסימון OK) ומשמעו המפלס העליון של פתח החלון או הדלת.
אונטרקאנט (מופיע בתכניות בסימון UK) ומשמעו המפלס התחתון של פתח החלון. (במקרה של דלת האונטרקאנט הוא אפס ולכן לא מצוין).
נירוסטה – פלדת אל – חלד (NO RUST).
פוגה – הרווח או אזור המגע בין אריח לאריח (למוסיקאליים שבינינו המילה בוודאי מוכרת כיצירה בה הנושא הראשי חוזר על עצמו שוב ושוב - כמו הרווחים בין האריחים).
גרונג – חיתוך ב-45 מעלות ליצירת פינה נקייה (למשל באריחים ובמשטחי שיש).
סוקל או צוקל – מילולית משמעותו בסיס או מסד. זה החלק התחתון בארון המשמש כבסיס או מסתיר את הרגליים האמיתיות של הרהיט (למשל בארונות מטבח).
צול – אינצ', 2.54 ס"מ. משמש בעיקר לציון קוטר צינורות.
דלת פנדל – דלת הנפתחת לשני הכיוונים (כמו בפאב במערב הפרוע).
בלוק - גוש חומר בצורת תיבה.
מצרפתית:
בטון ברוט – בטון חשוף. זהו מקור הביטוי "ברוטליזם" כשם לזרם באדריכלות שקידש את הבטון החשוף ללא חיפוי של טיח או אריחים. (בארץ ניתן לפגוש סגנון זה באגף המקורי של מוזיאון תל אביב, במעונות הסטודנטים הישנים באוניברסיטת תל-אביב ועוד).
אינטרסול (צרפתית) - בוידעם (יידיש) – עליית גג (עברית, סופסוף.)
מערבית:
זיפזיף - חול ים המשמש לבניין.
סוּמסוּם - חצץ דק מאוד המשמש כתשתית לריצוף.
ג'ורה - שוחת הביוב (אנחנו רואים מעל פני השטח רק את מכסה הבטון הגדול המחושק פלדה, בחצרות וברחובות).
מסטרינה – כף בנאים.
אקספנדד – רשת המהווה תשתית ליישום טיח. (המקור באנגלית)
מונובלוק – מערכת ביחידה אחת – בדרך כלל הכוונה היא לאסלה בה מיכל ההדחה הוא חלק בלתי נפרד ממנה, ואינו נסתר.
טרצו - מה שנקרא בלטה או מוזאיקה. אריח אשר עשוי מבטון לבן בתוספת חצץ, אשר משויף לאחר התמצקותו כך שהחצץ נחשף. מקור השם כנראה בעיירה האיטלקית בה החלו ליצור כך אריחים.
והנה עוד כמה מונחים שימושיים, בעברית צחה (יחסית):
משקוף עיוור - מסגרת פח המותקנת בפתח בקיר ועליה מותקנים חלון או דלת – מדובר בחלק שאינו נראה לאחר סיום העבודה ומטרתו יישור פני השטח להתאמה מושלמת לדלת ולחלון.
אף מים – חריץ או בליטה מוארכת מתחת למשטח שמטרתו לגרום למים לזלוג מטה לפני שיגיעו למשטח המאונך וירטיבו אותו (למשל בקצה משטח עבודה במטבח, בחלק החיצוני של אדן החלון, בחיפוי אבן או שיש שבולט מעבר לקיר או חומה חיצוניים.)
אשפרה – תהליך הרטבת הבטון לאחר יציקתו, שמטרתה מניעת התמצקותו המהירה שעלולה לגרום ליצירת סדקים בחומר.
בט-קל – בטון המכיל אגרגטים (חלקיקים מגורענים) קלים ושאינו קונסטרוקטיבי – מיועד ליצירת שיפועים לניקוז גגות, לבידוד וכדומה.
איזו מילה מסקרנת אתכם? באיזו מילה נתקלתם ונפלה לכם הלסת מרוב תמיהה?
מוזמנים לכתוב לי בתגובות ואשמח להוסיף לרשימה.
ולכבודו של בן יהודה, יש פה גם חידה -
אספתי עבורכם את המילים אותן חידש אליעזר. איזו מילה המופיעה כאן לא קשורה אליו והשתרבבה כמו בציור השבועי לילד של ג'קי בעיתונים של ילדותי? מוזמנים לכתוב את הפתרון בתגובות. בין הפותרים נכונה לא יוגרלו חולצה ותקליט, 'צטערת.
מאחלת לכולכם יום עברית שמח ומבדח. ירון (לונדון) מצטרף.
*הידעתם? המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק חידש מילים רבות יותר מאב"י (אליעזר בן יהודה). ועדיין...
חורף נעים ועברית צחה!
שירי
מוזמנים להציץ בפוסט שלי לגבי תהליך התכנון כאן, יש שם כמה קללות נוספות – בעתיד מבטיחה גם פוסט שאמנם עוסק במילים בעברית אבל מבאר תהליך סתום ושמו – הוצאת היתר בניה. מבולבלים? סבלנות.
***והנה ההוכחה שבסטודיו85 עומדים מאחורי המילים, תרתי משמע-
תוספות ומילואים, כמו שהיה רשום בכרך האחרון של מילון אבן שושן ב-5 כרכים שהיה בבית ילדותי:
פּוֹדֵסְט - הערך מוקדש להדס, כדי שתמשיך לצחוק.
הגיע גם הוא כמובן מהשפה הגרמנית ופירושו - המדרגה הגדולה אשר מחלקת גרם מדרגות ארוך ל-2 חלקים. שם אפשר לעצור לרגע ולשאוף אוויר, לאמוד את הדרך שעוד נותרה ולהעריך את הטיפוס שכבר עשינו. ואם אתם בירידה? בירידה, זהו המשטח הנדיב שיעצור אתכם מלהמשיך להתגלגל כל הדרך למטה (אאוץ') אם מעדתם בדרך.