מתחת לבלטה. אוצרות של אדריכלים

הבלוג:רעיונות. מחשבות. טיפים. הדרכות.

8 ימים בבידוד - אוסף של טיפים על בית

נגזרו עלי 8 ימי בידוד. פילאטיס, מאומתת...אתם יודעים איך זה עובד.

אז החלטתי לקחת את זה לאקסטרים, להתבודד פשוטו כמשמעו, אבל בעיר הומה.

ארזתי תיק, שק של מצרכים, ספר דיגיטאלי ומחשב. ונעלתי את עצמי בדירה חביבה באמצע רחוב בן יהודה. תל אביב.

מידי יום, כך גזרתי על עצמי, אסכם את היום במחשבות (מקצועיות כמובן) ובטיפ. לעיתים טיפ לתכנון ולעיתים - לשאר החיים.

אז הנה הם כאן - 8 מיני פוסטים שנאגרו לי שם מבלי לראות אדם (כמעט): (וגם אם קראתם כבר או שאין לכם ראש, אל תפספסו את הפיסקה האחרונה פה למטה - ובואו להצטרף לפרויקט מרגש ומשפיע)

בום! בידוד. הדבר הכי צפוי בימים אלו, נחת לי על הראש כמו בלטה.

צריך להסתגר מתחת לבלטה ולהוציא את המיטב, מבלי להוציא את הראש.


אז השארתי את המשפחה בקן, ובחרתי את הבלטה הכי מגניבה שמצאתי. יש לי 8 ימים ולילות להעביר מתחתיה.

7 בעצם.

יממה אחת כבר עברה.


מסקנה: זה נעים.

אם הייתי יכולה לבחור, הייתי גם יורדת לשפת הים, 5 דקות הליכה מהבלטה.

אבל השקט והבדידות פה - יש להם את הקסם שלהם.

זו הזדמנות להביט אחרת על דברים. לשאול שאלות. להרהר. לקבע הרגלים חדשים.


יום 1. סיכום.

בית חדש דורש הסתגלות,

גם אם הוא הבית שתוכנן בדיוק למידותיך. לפי הצרכים והחלומות:

הקולות החדשים של ציפורים (ואוטובוסים) המעירים אותך בבוקר.

הרדיוס בו את מקיפה את השולחן מבלי להתקל בו.

המיקום של הלפטופ כדי לראות גם חתיכת חוץ כשעובדת.

הרחש של המזגן.

העוצמה של הברז.

הזוית בה השמש מאירה בכל שעה.

מה רואה כשעומדת מול החלון. או שוכבת במיטה. או קוצצת סלט.

הרבה מההסתגלויות האלו תלויות בתכנון, וחלקן פשוט שם, מחכות לך שתפגשי בהן.

בידובונוס מס' 1: מכינה את הארוחות שאני אוהבת. הן לא צריכות להתאים לחיכו של בן 6.

אז מה הקשר בין מנגו לבידוד? בטח אפשר למצוא הרבה קשרים. אבל איך המנגו קשור לבידוד שלי ? חכו לסוף. ובינתיים - יום2 - סיכום: מחשבות על כמה דברים קטנים, שיעשו את המקום בו אני נמצאת להומני יותר ואקולוגי- רשתות על החלונות - שיאפשרו לאויר הצח להכנס בלי להביא איתו גם יתושים. הצללות חיצוניות - שלא יכניסו את חומה של השמש ויאתגרו את המזגן (יש וילונות האפלה כבדים, אבל הם בפנים, והשמש - גם.) מאווררי תקרה שיקלו על המזגן ואולי אפילו ייתרו אותו. לא ממש חם כאן - האויר פשוט עומד וזה משפיע בצורה משמעותית על הרגשת הרווחה. המזגן שכבר הוזכר - הוא מרעיש. בכל פעם שמכבה, כאילו הוציאו מהבית את העז. שקט נעים וגם שומעים קצת חוץ. (כלומר שומעת - אין כאן איש מלבדי - לידיעת השב"כ ומשרד הבריאות. ובעלי). למי שנמצא כבר מעל 48 שעות בבדידות מזהרת, גם שיקשוק האוטובוס ברחוב הוא מיטיב. ושבפעם הבאה, לא יכניסו את קצוות השמיכה בין המזרון למיטה - היה ממש קשה לשלוף אותם משם...גם זו דרישה לרווחה. ומה אצלכם הדברים הקטנים שיעשו את המקום שלכם לנעים יותר עבורכם? או חסכוני יותר לטובת הסביבה?

בידובונוס מס' 2: תעשו דברים שאתם לא עושים בבית. כי אתם לא מספיקים, כי התיעדוף שונה, או כי פשוט לא ניתן.

אני? אני אכלתי היום מנגו. בבית יש אלרגים, כך שאני אף פעם לא קונה. זה אחד הפירות האהובים עלי. חגגתי.

יבוא יום ומישהו, אולי עוד 100 שנים, יסתכל על ה"אופנה" הנוכחית וישתאה על העיצוב המוזר של המסכות שבחרנו. ממסיכות המנתחים הפשוטות, דרך השחורות הגנריות ועד המעוצבות עם ההדפסים וה"משקף" מהמצח...אולי קצת יגחכו. אולי ירימו גבה. ככה אני הסתכלתי על העיצוב המדליק בתמונה הזו, שקיבלתי אתמול מחבר. אז איך מייצרים משהו אל-זמני? או לפחות כזה ש"יחזיק" למשך עשרות השנים שבהן אדם יכול לחיות באותו בית... אפשר לחלק זאת לשני אזורים - העיצוב - עיצוב שלא ימאס, שלא יראה מיושן, שיהיה נעים לאורך זמן. הפרוגרמה - כלומר החלוקה של החללים לשימושים שונים בדרך כזו או אחרת - שיהיו שימושיים דיים גם כעבור כמה שנים, כשהמתגוררים בבית משתנים. מתרבים. גדלים. מתמעטים. מזדקנים. בעיני, לשני ההיבטים הללו יש למעשה פתרון אחד: לא להתחייב - כלומר, ליצור מסגרת ניטרלית יחסית, מאפשרת, ולתוכה לצקת אלמנטים גמישים או כאלו שבקלות ניתן להחליף. לא לבחור במשטח סגול למטבח - אבל להניח עליו אביזרים סגולים. לצבוע את הקיר בצבע מהמם ואופנתי. אבל לא את הארון שמתחתיו. כי לצבוע קיר זה 200 ש"ח (+מע"מ) וכמה שעות עבודה. ארון זה כבר סיפור אחר. לחשוב על תסריטים עתידיים של שימוש במרחב ולתכנן מראש קירות קלים או מחיצות שניתן יהיה בקלות להסיר או להסיט בכדי ליצור מתחמים שונים. חללים גדולים שיחולקו בעתיד, חללים קטנים שיחוברו. לא להסתפק בתוצאה "מהממת" ואופנתית – לחפש גם אחר הקבוע, שיודע להשתנות בקלות בהתאם לצרכים ולרצון בשינוי ובגיוון. רוצים לנחש מתי צולמה התמונה? ולמה הנשים עוטות מקור? הפותר נכונה יזכה בקיר גבס, צבוע סגול עם נקודות ירוקות. מהמם זה בטוח יהיה. (תשובה בסוף הפוסט) וכמובן –

בידובונוס מס' 3: אם נצא בקרוב לסגר (כלומר ניכנס), קנו על הדרך פח של צבע שאתם אוהבים, לא לבן. לא קרם ולא באז'. צבע! ניילון וכמה גלילי מסקינגטייפ. בחרו קיר לא גדול, ולכו על זה!

אם זה היה הבית שלי – אני בטוחה שכבר היה פה קיר כזה בימים האחרונים. (טיפ לטיפ – תמיד בחרו צבע עם תו ירוק – שיבטיח שלא יפלטו חומרים רעילים בחדר לאורך זמן. זו הבריאות שלכם!)


שישי.

לפעמים צריך פשוט לנקות את הראש.

שבת שלום.


בידובונוס מס' 4: נוחו! זה בריא לכם.

אכתוב קצת על השמש.

כי שמש ובית הם עסקת חבילה. תכנון נכון יעשה בית מואר, חמים, שמח (תכנון מוקפד גם ישמור אותו קריר בקיץ כמובן)

אבל תכנון פחות - והבית יהיה אפלולי וחשבון החשמל שלכם - גבוה.

אז אם אתם בדיוק שוקלים לקנות או לבנות בית - כדאי מאוד לקחת איתכם מצפן.

לבדוק - לאן הכל פונה?

האידאלי, הוא הפניות דרום (כן כן, דרום - ממש לא מה שחשבתם - השמש שם במלוא תפארתה, ועדיין זו ההפנייה הכי קלה לשליטה ולפילטור)

וכמובן כדאי מאוד לשם האיוורור הטבעי 2 כיווני אויר (לפחות).

כי תכנון נכון הוא כזה בו מאמץ חשיבתי תכנוני חוסך אח"כ הוצאות תפעול (תאורה, חימום/קירור...) ותקלות שלא ניתן כבר לפתור בקלות.

כי תכנון נכון יכול להשיג תוצאות טובות יותר אפילו בלי להוסיף שקל לחשבונית של הקבלן.


בידובונוס מס' 5: חלון לדרום ואתם מקללים? גגון קטן, מרקיזה, עץ נשיר שיטיל עליו צל בקיץ - ואתם מסודרים. נסו - לא תצטערו! (מרגישה כמו פרסומת למשהו זול. אוהבים נקניקיות?!) יכולים לקרוא על זה עוד גם כאן וגם כאן


- HEY DUDE

אתה בבידוד? 3 עובדות על בידוד - 1. בידוד זה לא רק קורונה - חשוב להתבודד גם מחום (או קור) ומרעש (אך לא משקט) 2. פעמים רבות חומר לבידוד מחום (מה שנקרא בידוד תרמי) יעבוד יפה גם כבידוד מרעש (מה שנקרא בידוד אקוסטי) - אבל לא תמיד. 3. בידוד תרמי טוב בכל המעטפת (אל תשכחו את התקרה אם אתם גרים בקומה העליונה) יפנה לכם תקציב נאה לביזבוזים - תפעילו מזגן פחות ימים בשנה, פחות שעות ביום. יהיה נ ע י ם.

בידובונוס מס' 6: כולם לומדים בכתה ביחד ורק אני בודדה בזום - אפשר לשנוץ בהפסקה!

כולם אוהבים הפתעות. רגע, לא להתרגש, לא חייבים ישר להתחייב למסיבות הפתעה ולזכייה במיליונים בלוטו. הפתעה היא לקבל פרח מילד, לראות בחשבון שנכנסה המשכורת יומיים קודם, לגלות בחצר ציפור לא מוכרת. מקובל? שמחה שיש הסכמה. אז גם בית מזמן הפתעות. גם האדריכל לא יכול לצפות 100% מהסיטואציות. ואני בטוחה שמי שתכנן את בית הבידוד שלי לא חשב שאחר הצהריים על הקיר המערבי שמול החלון, יופיע חלון של אור. הדירה נמצאת במעין מרתף עם חצר אנגלית, כלומר כזו ששקועה בין קירות וכל הבניינים מסביב מציצים עליה בחצי עין. הקיר מספיק גבוה כדי לספק פרטיות מוחלטת בפנים, אבל מן הסתם גורם לכך שכמעט אין שמש ישירה. לטוב - אבל גם לרע. אז הנה - הפתעה - השתקפות בזוית מושלמת מחלון בקומה עליונה, הביא אלי לפנות ערב חלון אור של לפני השקיעה בקומפוזיציה נהדרת.

בידובונוס מס' 7: חפשו את ההפתעות שלכם - הן שם.

מחר יוצאת וחוזרת הביתה. הספקתי המון, הצטברו לי המון. מחר פוסט יום 8, לסיכום. מסקרן אותי מה יהיה בו...אולי הפתעה


יצאתי.

בהתחלה לא רואים איש. אבל אז מגיעים ממש לרחוב. מכוניות. אנשים! אוטובוס...

אחרי 8 לילות ו-7 ימים, ממש (אבל ממש) לבד, בתקשורת דיגיטאלית בלדב (+שליח אחד של WOLT), בדירה עורפית שקועה בלי שום קשר לרחוב, נזרקתי ללב ההמולה.

קשר אנושי מול פרטיות - נושא חשוב שמזמין אדריכלים לעסוק במעבר הדרגתי בין הפרטי לציבורי.

איפה פוגשים אנשים, ואיפה נפרדים מהם.

האם מרגישים אותם גם בתוך הבית?

האם שומעים או מריחים פעילות אנושית של אחרים?

האם אפשר לפתוח חלון לרווחה ולהרגיש פרטי ולבד? או אולי דווקא חלק מקהילה?

היום אחרי הסגר של סבב א ועם פוטנציאל לשידור חוזר, כשבכל אגף של חיינו מתחילים לחשוב על התאמות לחיים ולהתנהלות קצת (או הרבה) אחרת, גם פה באגף האדריכלי יש איזשהו שינוי - גם בגישה שלי, וגם ברצונות של לקוחות ("אז כאן נשב לזום...")

באופן אישי מאוד אוהבת ומעריכה פרטיות, אבל יודעת לומר שאם היינו גרים בדירה כמו זו בה התבודדתי, בלי קשר לרחוב או לשכנים נוספים, בתקופת הסגר של האביב - זה היה הרבה יותר קשה והרבה פחות נעים.


בידובונוס מס' 8: אין כמו בבית!


רגע, עוד אין לכם מקום שממש קוראים לו בית? אולי זה הזמן לתכנן אחד כזה. מוזמנים לקרוא את העצות שלי כיצד נכון לבחור אדריכלית (או אדריכל) - הנה, כאן


ולפני שאתם בורחים, חייבת לפרגן לחברה, שפתחה בפרויקט פירגון נהדר לתמיכה בעצמאיות, שלהרבה מהן בתקופה האחרונה ממש לא קל.

מיכל ישראלי שרון, חברה לא רק ברשת, פתחה לפני יותר מחודש באתגר פייסבוקי, אבל אחר- האתגר הוא להעלות המלצה על עצמאית אחת בכל יום - מישהי שאת מכירה, אותה, את השירות או המוצר שהיא מוכרת, וממליצה מכל הלב. היא בתורה, מוזמנת להעלות המלצות יומיות משלה.

אני קצת צולעת כי אחרי שמיכל המליצה עלי העליתי כמה המלצות עד שהשגרה חטפה אותי. מתחייבת כאן בפרהסייה להמשיך. אחת בשבוע, הולך, מיכל?

חפשו בפייסבוק:

#עצמאית_אחת_ליום

#תעבירי_את_זה_הלאה

#מרימות_לעצמאיות

#עצמאיות_בנשמה

#מרחיבות_מעגלים


וחוב מיום3 - התמונה שהעליתי צולמה ב-1918, בזמן מגפת השפעת הספרדית. העצות שנתנו אז לאנשים כללו מסכות, ריחוק חברתי והשארות בבית. מצלצל מוכר?

בריאות לכולנו!


0 צפיות

כבר נרשמתם?

בכל פעם שיתפרסם פוסט חדש, אתם תהיו הראשונים לדעת

אנחנו לא מציקים, לא מספימים ולא מעבירים מידע. 

הי, נעים מאוד.

אני שירי מוטס לוין, אדריכלית, וזה הבלוג שלי:

אני מציצה מתחת לבלטה. כל מה שאני מוצאת שם אני מרימה ומגישה לכם בגובה העיניים. טיפים מעולם התכנון והאדריכלות, הבניה הירוקה, רעיונות לפרויקטים של DIY שיכולים לשדרג פינות בבית, היכרות עם אדריכלים מעניינים ממקומות ומזמנים אחרים.

מוזמנים לקרוא, לעקוב וליישם.

ותמיד אשמח לשמוע מה שיש לכם להגיד או לשאול בנושא.

אני גם כאן

  • Facebook
  • White Pinterest Icon
  • White YouTube Icon
  • White Instagram Icon

רוצים לשמור איתי על קשר ולקבל הודעה בכל פעם שפוסט חדש עולה לבלוג?

אשמח אם תצטרפו לרשימת התפוצה.
אני לא מטרידה ולא מעבירה הלאה את הפרטים - רק שולחת לכם מייל בכל פעם שעולה פוסט חדש לבלוג או במקרים נדירים בהם יש משהו חשוב אחר.