בית אילן - מהמסד ועד הטפחות
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 6 דקות
הצטרפו לתהליך התכנון של בית, מהמפגש הראשון ועד הקפה בפאטיו.
יוצקים יסודות:
פרויקט שהתחיל מהיכרות אישית עם הלקוחות, זוג עם שלושה ילדים שהיו צעירים מאוד בהתחלת העבודה.
ולמרות ההיכרות, עדיין לא מדלגים על שלב הכרחי להתחלה - הבנה מלאה של כל מאפייני החיים הנוכחיים והעתידיים שלהם, שיכולים להשפיע על תכנון בית עבורם. מגודל תנור האפייה הרצוי, דרך הרצון לתת לילדים לגדול בחדר אחד או בחדרים נפרדים, עובר בתחביבים ומנהגים משפחתיים, ועד לחלומות.
במקרים רבים, כבר בשלב הזה אני מגלה רצונות או חלומות שיכולים להפוך לעוגנים לכל תהליך התכנון. גם כאן היה אחד כזה בולט – רעיון של רשת תלויה שניתן לשכב עליה – נחזור לזה בהמשך.
השלב הזה מאופיין גם בהבנה של הנתונים ה"יבשים" –
אפיון המגרש – גודל, כיווני הפנייה אפשריים - כאן היה מדובר בדו משפחתי שיש לו קיר משותף עם השכן מדרום, מה שאומר שאי אפשר לפתוח פתחים לדרום בלי מאמץ – וגם לזה נחזור בהמשך.
בדיקת מגבלות חיצוניות – למשל מהו השטח המותר לבנייה, מהם קווי הבניין, איזה גג מותר לתכנן (במקרה הזה – נדרש גג רעפים לפחות בחלק מהשטח הבנוי) ועוד.
יכולות כלכליות של הלקוחות – לא שלב בו אפשר לרדת לרזולוציה מדויקת, אבל כן להבין על איזה סטנדרט בנייה מדברים, אילו "אקסטרות" אפשר להוסיף (חלונות איכותיים, בלוקים מיוחדים, מערכת חימום תת-רצפתי וכד')
בונים שלד:
כאשר היסודות מבוססים, אפשר להתחיל להמריא. זה השלב שאני הכי אוהבת בעבודה שלי – לקחת פריטי מידע רבים ומתוכם ליצור מענה תכנוני מגוון, בו כל התנאים מתקיימים יחד בהרמוניה. סוג של חידת הגיון שפותרים באמצעות תפיסה מרחבית, ידע מקצועי ומכחול.
במקרה הזה, לאחר הצגת שלוש סקיצות עקרוניות ללקוחות, זרמנו יחד לרעיון מרכזי שסביבו, תרתי משמע, נבנה כל הפרויקט. רעיון שגם נותן מענה למגוון בעיות שהיינו צריכים לפתור:
הרעיון היה בנייה סביב פאטיו – החלק הבנוי מתוכנן משלושת צדדיה של חצר פנימית שמהווה לב הבית, למרות שהיא בעצם חוץ.
הפאטיו נותן כאן מענה לכמה דרישות מהותיות:
הפניית הבית למזרח, לצפון ולמערב, אינה אידאלית מבחינה אקלימית. הפנייה לדרום מאפשרת שליטה פאסיבית בחדירת קרני השמש לבית לאורך השנה. הפאטיו למעשה פותח את החזית הדרומית עבור החלק הציבורי של הבית – סלון ופינת אוכל – ואפשר כניסה טבעית של אור וחום בימי החורף והצללה בימי הקיץ. (עוד על הנושא הזה אפשר לקרוא בפוסט שכתבתי : "הרשימה - 3 שיטות בכדי לשכנע את הבית שלכם להיות נעים - בחורף חם בקיץ קר."
הפרדה בין ציבורי ופרטי, לצורך השגת שקט ופרטיות, תוך אפשרות של פיקוח הורי, שכן מדובר בבית למשפחה הכוללת ילדים צעירים.
יצירת אזור חוץ שהוא אינטימי ופחות חשוף לרחוב, שכן גם ממזרח וגם ממערב למגרש עוברות דרכים הולנדיות, וממזרח הדרך מוגבהת ומזמנת "הצצה" של עוברים ושבים לתוך החצר. הפאטיו מקורה בפרגולה מקטין את החשיפה ויוצר תחושה מכונסת ופרטית.
אפשרות ליותר מכיוון אוויר אחד (או אפילו שניים) בחדרים השונים, בזכות הגדלת שטח הפנים של המעטפת – כך חדר ההורים למשל מקבל חלון לגינה במזרח וחלון לפאטיו מצפון, והחלל הציבורי יהיה מוקף מ-4 צדדיו בפתחים.
מעלים קירות:
לאחר שהשלד ברור, קל מאוד לעבור לחלוקה הפנימית ולהפריד, כמו שרצינו, בין האזור הציבורי – מטבח, פינת אוכל וסלון- לבין חדרי השינה והרחצה. ב"רגל" הצפונית של הבניין מתוכננות הפונקציות הציבוריות, וב"רגל" הדרומית, הצמודה לשכן – הפונקציות הפרטיות, וביניהן משתרע גרם המדרגות המוביל לקומה השנייה. כך, עם הכניסה לבית, במבואה האינטימית, ניתן לבחור לאיזה מהאזורים להיכנס.
ככל שניתן, אני אוהבת להפוך את המדרגות לאובייקט משמעותי, פיסולי, שימושי, שאינו רק טכני ושאינו חבוי בין קירות. כאן, גרם המדרגות החרדלי המזוגזג החוצה את המעבר בין שני חלקי הבית הופך לחלק אייקוני בבית, הניבט גם מפנים הבית וגם מכיוון הפאטיו והופך לנקודת מיקוד של הבית כולו.
מעבר למשמעות העיצובית והשימושית, המדרגות, בשילוב קורות פלדה החוצות את חלל המבואה והחלל הציבורי, יוצרות הזדמנות לאותו חלום של הלקוח ליצור רשת תלויה לשהייה.
הרשת הזו, שהתעקשנו עליה לאורך כל התהליך, יוצרת למעשה "חדר" נוסף בעל תכונות אחרות לגמרי מכל חדר אחר בבית – תלוי בין שמיים וארץ, מקום אוורירי ומוגדר בעדינות, בו ניתן לעצור, לשכב, לקרוא, אולי לנמנם, לשבת עם חברים. מקום שמחלק את החלל הכפול לשני אזורים נמוכים יותר, ומהווה גם אזור חצי פרטי ביחס לסלון.
בשלב הזה בתכנון, כשכבר יש "מה לראות", הלקוחות האלו הם שותפים פעילים בדיוק התכנון, בבחירה מבין אלטרנטיבות שונות, על סמך מבטים דינמיים בתלת מימד שאיפשרו להם קבלת החלטות מושכלת בהתאם להעדפות שלהם.
יוצרים פתחים:
החירור של המסה הבנויה בחלונות ובדלתות מייצר אופי ופתרונות לצרכים של המשתמשים. בעבודה בתלת מימד מאוד קל ללקוחות להבין מה ההשפעה של כל חלון, של כל הגדלה או הקטנה של פתח. כפי שכבר ציינתי – הפאטיו מאפשר גמישות בפתיחת פתחים לכל רוחות השמיים. במקביל, הדרכים שצמודות למגרש ממזרח וממערב מייצרות חשיפה של הבית כלפי חוץ. ולכן ההחלטה האסטרטגית היא לפתוח את הבית כמה שיותר לדרום (לכיוון הפאטיו) ולצפון (לשצ"פ קטן וירוק) באמצעות ויטרינות רחבות וגבוהות, ולמזרח ולמערב לפתוח פתחים מדודים שיאפשרו הצצה, מבט לשמים או לגינה הירוקה, תנועת אוויר טבעי, אבל לא חשיפה בלתי מבוקרת לרחוב.
בנוסף, מתוך הרצון בפתרונות אקלימיים פאסיביים, סביב הפאטיו מתוכננים חלונות חשמליים עליונים דרכם ניתן לשחרר חום מהחלק העליון של החלל בימי הקיץ.
בכל הפתחים מתוכננים צלונים (רפפות) חיצוניים שמאפשרים לבחור בכל רגע במצב הרצוי בסקאלה שבין הצללה ופרטיות לבין כניסה של אור טבעי ופתיחה ומבט לגינה.
מניחים את הגג:
הגג המטאפורי - סוגרים החלטות, מחפשים בעלי מקצוע. זה השלב בו כל הרעיונות מתכנסים לסט שלם של תכניות שילוו את תהליך המכרז ואת כל הליך הבנייה. שלב בו הרבה רעיונות וכוונות צריכים להפוך לקווים ואותיות בתכניות מפורטות שלא משאירות מקום לאי הבנות מצד בעלי המקצוע.
ולגבי הגג הפיזי של המבנה- במקרה זה אין התלבטות האם לבחור בגג רעפים או בגג שטוח שכן בקיבוץ חובה שיהיה גג רעפים. ברור לנו שלא נרצה גג משופע בכל הבית, אלא נשמור חלק מהגג לעוד פעילות של הדרים בו –מקום לתחביב הנגרות של אב המשפחה למשל. גם כאן – שימוש במבטים דינמיים מאפשר ללקוחות להבין את המשמעות של אלטרנטיבות שונות שהצעתי ולבחור את האידאלית עבורם.
תולים וילונות:
הפריטים הקטנים שהופכים מבנה לבית, מתחלקים לאלו שמתוכננים לביצוע תוך כדי בנייה, לבין אלו שמוסיפים אחרי שהבנייה נגמרת – ריהוט, שטיחים, גופי תאורה. הפעם, את הבחירות הצבעוניות ואת חומרי החפוי והאביזרים והריהוט, בחרה עם הלקוחות המעצבת המוכשרת שרון ברקת, ואני תכננתי את אלו שנבנים עם הבית - ספסל בנוי מתחת לטלוויזיה בסלון שפונה בקצהו לחלון ואפשר לשבת עליו, להיות קצת בפנים וקצת בחוץ. הרשת המתוחה בין הקומות, ספסל לאורך הפאטיו עליו אפשר לשחק, לטפס ולהיכנס לבית דרך החלון הגדול בדרך לא רשמית, המדרגות החיצוניות שיש בהן משחק של רוחב משתנה.
פותחים את הדלת:
זה הזמן לצאת לדרך - בוחרים מפקח בנייה, קבלנים, מזמינים חומרי גמר. השטח מתחיל להשתנות. גם כאן יש צורך בעין אדריכלית שתפקח וגם תתן מענה לשאלות שצצות. אבל על כך - בהזדמנות אחרת.
וזהו, אפשר לגור כאן. כדאי לגור כאן.
הלקוחות מספרים על ההנאה שלהם מהבית, מהחצר, מהדברים שהם עדיין מוסיפים, מהגילויים שלהם על מה שהבית מוכן להציע להם. מספרים גם שלאורך הקיץ השלם שכבר גרו בבית, כמעט לא הדליקו מזגן, והיה להם נעים עם חלונות פתוחים ומאווררי תקרה.
ואני יכולה לסכם:
בפרויקט הספציפי הזה, תהליך התכנון היה ארוך במיוחד, שכן ידענו מראש שיעבור זמן רב עד שהקרקע תוכשר לבנייה, ולכן לקחנו את הזמן לדייק ולדקדק בפרטים רבים.
תהליך שהתחיל בסגר קורונה (אחד מהם) ונגמר עם סיום הבניה ממש בשלהי מלחמת 7 באוקטובר – אחד הפרויקטים הארוכים ביותר שלקחתי בהם חלק – דרש ממני תשומת לב מיוחדת - מצב כזה דורש החזקה מוקפדת של הדברים – לדעת גם אחרי שנתיים מדוע התקבלה החלטה כזו או אחרת, כדי לא לפגוע במגוון מטרות ורצונות שגיבשנו. לשמור על זמינות, אנרגיה ועניין לאורך כל התקופה ולהקפיד על כל פרט גם כשכוחות אחרים בפרויקט כבר מתעייפים.
לא תמיד זה קורה, אבל כאן הלקוחות היו מאוד מעורבים, בנו לילדים מודל פיזי, העלו רעיונות, תלו על הקירות ציורים מעשה ידיהם ואפילו בנות בעצמם את הפרגולה - מה שהפך את התוצאה לשלהם בכל מובן ועניין.
ואז מזמינים אותך לקפה בפאטיו והסיפוק שלם.
אפשר להתרשם מצילומים נוספים של הבית בדף הפרויקט
ואתם - איזו פינה בבית שלכם אתם הכי אוהבים, ועל איזו פינה אתם חולמים? מוזמנים לשתף בתגובות.
המלצות לקריאה נוספת בבלוג - מה בין אדריכלית, מעצבת פנים וסטייליסטית, איך בוחרים אדריכלית (השנקל שלי)
