לא - אין לכם מה לחפש, וגם אין תקלה באתר - בלוג בלי פוסט ראשון. פוסטמודרני, מורד, חדשני. הכי לא אני.
במקום לוותר על הקומה ה- 13 ויתרתי על פוסט 1.
תמיד תהיתי איך סופר כותב את השורה הראשונה.
(בנוגע למשוררים - קטונתי בהחלט)
אז החלטתי לדלג.
לכן קבלו במחולות וצלצולים - את הפוסט השני, בכור הבנים.
אז למי שלא הספיק לקרוא בפוסט הראשון (כאמור - אין טעם לחפש) - קבלו סקירה קצרה על מה שטרם נברא - או בקיצור - מה יקרא פה:
דברים שחולפים לי בראש או בין הידיים -
אדריכלים מרתקים ששווה להכיר
בנינים מופלאים שנבנו ברחבי העולם
טיפים ועצות בנושא אדריכלות ותכנון
רעיונות למתנות, תוספות משמחות לחדרי ילדים, אפליקציות שמקלות על החיים, שימושים פחות מוכרים לתוכנות מוכרות
כל מה שעוזר לי ומשמח אותי- ארצה לשתף אתכם.
אני -
אדריכלית כבר די הרבה שנים (...רגע, ספרתי, 13), אמא כבר 8 שנים,
מורה בפרויקטים למחוננים 6,
אמא לשניים 5,
עצמאית 4,
3
2
1
מ ת ח י ל י ם:
והפעם - אדריכל שאני אוהבת - עוסק הרבה בחומר לא שגרתי.
שיגורו באן Shigeru Ban - בד וקרטון במקום קיר וחלון
(כל התמונות בחלק זה מאתר הבית של שיגורו באן )
את העבודות המיוחדות של אדריכל זה פגשתי כבר בשנה א של לימודי האדריכלות. אנחנו בנינו מקרטון מודלים בקנה מידה 1:100, והוא בנה מחומר דומה בנינים שלמים, בקנה מידה 1:1, מיועדים לשימוש מעשי.
הוא היה מהילדים שידעו כמעט מלידה מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים.
באן הוא זוכה פרס פריציקר לשנת 2014. זה הפרס המכובד ביותר בתחום האדריכלות, האוסקר של המתכננים. האדריכל היפני מוכר כמי שמתכנן בנינים מנייר ומקרטון שמותאמים לעמידה ברעידות אדמה. אחת ממטרותיו המוצהרות, אשר באה לידי ביטוי בכל פעם מחדש, היא השמירה על משאבי הטבע ועל אוצרותיו. בכל פעם הוא תוקף את הרעיון הזה מכיוון אחר ומחפש חומר, שיטת בנייה, גישה נוספת - דרכים שיסיעו בשמירה על הטבע ועל האדם. מפורסם בפעילותו ההומניטרית ברחבי העולם לאורך השנים.
אחדים מהפרויקטים הראשונים שיזם ותכנן לאחר סיום לימודיו היו מבנים עשויים גלילי קרטון אשר הציע לנציג האומות המאוחדות כפתרון מהיר ונוח לאסונות טבע ולבעיות הפליטים ברואנדה וביפן. ומאז הוא עושה שימוש רב באותו חומר גלם ובאותה אג'נדה.
באן לא מתכנן רק פרויקטים זולים בנייר ובקרטון. הוא תכנן כמה וכמה בנינים מרתקים ומעוררי מחשבה ודיון ברחבי העולם, כדוגמת מרכז פומפידו בעיר מץ שבצרפת, מבנה בן 7 קומות בשוויץ המבוסס בצורה מפתיעה על קורות עץ, בית קיר הווילון ביפן (בתמונה כאן), ועוד.
בעיני, מעבר למבנים המרהיבים שבאן מתכנן, יש כאן תפיסה שהקדימה את זמנה, לפיה אדריכל, כמו כל בעל מקצוע או אדם, חייב להסתכל גם מעבר לעולמו הצר, ולהתחשב בהשפעות שלו על האנשים שסביבו, על הטבע: בהשפעה המזיקה שיוכל למנוע, ובהשפעה הבונה שיכול להביא.
הלוואי ולכולנו יהיו כוונות כאלו וגם מעשים.
ובנימה אופטימית זו - ובליווי חיוך מילדותי ( אני מתפתה לומר ילדותי השנייה בהקשר זה) לכבוד הפוסט השני בבלוג - להתראות!