"מפגש" הוא מילת המפתח ומקור ההשראה לפרויקט. מפגש בין האזור האורבני לטבע, בין העוברים ושבים לבין המבקרים במתכוון, בין האוכלוסיות השונות המרכיבות את היישוב מבשרת ציון- ותיקים וחדשים, דתיים, מסורתיים וחילוניים. מפגש בין מוסיקאים למאזינים, בין המקומיים לבין מבקרים ואורחים, בין שכבות גיל שונות.
המוסיקה מדברת אל כל אדם באשר הוא ויכולה להוות אפשרות למפגש ומוקד פעילות לכל אדם ביישוב. כוונתנו הייתה לאפשר ואף לעודד מפגש שכזה, על ידי יצירת מגוון מקומות ואפשרויות בתוך הבניין ומחוצה לו.
מפגש הוא מילת המפתח ומקור ההשראה לפרויקט. מפגש בין האזור האורבני לטבע, מפגש בין העוברים והשבים לבין מי שמגיע במכוון למתחם, מפגש בין האוכלוסיות השונות המרכיבות את מבשרת: ותיקים ו"חדשים", מסורתיים, דתיים וחילוניים, מפגש בין אנשי מקצוע (מוסיקאים) לבין הדיוטות, מפגש בין המקומיים לבין מבקרים ואורחים, מפגשים בין שכבות גיל שונות. המוסיקה מדברת אל כל אדם באשר הוא וכך ללא הבדל דת גזע ומין יכולה להוות אפשרות למפגש ומוקד פעילות לכל אדם ביישוב.
כוונתנו הייתה לאפשר מפגש כזה ואף לעודד אותו, ע"י יצירת מגוון מקומות ואפשרויות, בתוך הבניין כמו גם מחוץ לו.
באזור התכנון ולאורך הציר הראשי ביישוב, מרבית המבנים מפנים גב או מציבים חומה כלפי הרחוב., ולמעשה, המתחם אותו אנו מציעים הוא המקטע היחיד שפונה לרחוב ומתייחס אליו. . המתחם, אשר זולג ישירות מן המדרכה, מזמין לתוכו את המבקר מבלי לדרוש מחויבות. אין צורך לעבור עמדת שמירה, אין מכשלת נגישות כלשהי,. אפשר פשוט לפעפע פנימה...
הבניין כולו בנוי כטרסה מלאכותית בין מדרגות הסלע הטבעיות מהן בנוי המדרון, ובין הטרסות החקלאיות האופייניות כל כך לאזור. הצמחיה הזולגת מהבניין אל תוך הנחל קושרת בין המלאכותי לטבעי ומזמנת את המבקרים להמשיך ולרדת אל הנחל. הבניין צופה אל מקטע טבעי השייך לשביל עוטף מבשרת ומאפשר חיבור לשביל הזה כך שגם טיילים מוזמנים לעלות דרך הבניין, לפוש בכיכר או להמשיך בדרכם אל היישוב.
כלים שלובים
מפגש מוסיקאלי בין עיר והר
תחרות לתכנון מרכז המוסיקה
במבשרת ציון
בשיתוף אדריכלית קרין קון-וסרמן
להגדלה לחץ על התמונות
במפלס המדרכה, המכונה "הכיכר", מוצעות למבקרים מגוון אפשרויות לפעילות עפ"י רצונותיהם - מאזור החלקה פתוח, דרך שטחי משחק מוסיקלי ודרך הצצות למתרחש בפנים הבניין, ועד לישיבה רגועה והאזנה למוסיקה חיה או מוקלטת מול הנוף. הפעילות הבלתי פורמאלית מאפשרת מפגש בלתי אמצעי בין אנשים שבאופן רגיל לא מהווים קבוצה תרבותית-חברתית אחת. הכול כמובן מתרחש על סף הטבע הפראי אשר גולש מן המבנה אל תוך נחל ארזה. הטבע פורץ גם במתחם הכיכר עצמה, בדמות "איים" של סלע וצמחיה מקומית אשר פורצת מבין אבני הריצוף. (בההצעה שלנוהצעתנו - איסוף אדמה ומיני צמחים מהאתר עצמו טרם התחלת העבודה, שמירתם והחזרתם לאתר בסיום העבודות.) השימוש בצמחיה מקומית מאפשרת גינון מקיים ותחושה שהטבע אכן מזמין את המבקר לגלוש לתוכו.
בדרום הכיכר, מבואת הכניסה בדמות אלמנט אדריכלי פיסולי שאותו ניתן לראות ממרחק, אשר מהווה נקודת ציון במרחב., שאותו ניתן לראות ממרחק, וגם היורדים מירושלים בכביש 1 יכולים להבחין בו. האלמנט מצל על אזור הישיבה של בית הקפה ועל אזורי פעילות בכיכר. בדומה למגדל המים של מבשרת המהווה נקודת ציון, גם ה"מגדלור" שלנו אינו מחופה באבן כמנהג היישוב אלא עשוי זכוכית וקורטן במשחק מקצבים. דרך המבואה הנמצאת במפלס הכיכר ניתן להגיע ישירות לחדרי הלימוד ולאודיטוריום הנמצאים מתחת למפלס הכיכר, וכן לאגף המחול שנמצא מעליה.
חדרי הלימוד השונים ממוקמים לאורך ציר אורכי אשר משובץ בחצרות פנימיות, המאפשרות חדירת אור טבעי, הצצות בין פנים וחוץ, ואזורי שהיה למבקרים במקום – הורים הממתינים לילדיהם, תלמידים ומורים בהפוגות בין השיעורים. ציר האורך מקביל לציר האורך של הכיכר ויש ביניהם יחסי גומלין של תאורה טבעית ומלאכותית לאורך שעות היום והלילה. המפגש בין האזור הציבורי (הכיכר) לאזור הפרטי (חדרי הלימוד) מתווך באמצעות המעברים הללו אשר מהווים אזור סמי-ציבורי.
הפונקציות השונות המפוזרות לאורך הציר התחתון מהוות השראה לפעילויות שמתרחשות מעליהן ובחלקן אף נחשפות על פני הכיכר בדמות אלמנטים המשמיעים את הצלילים הבוקעים מהחדרים או בדמות הצצות למתרחש בהם.