התקציב, לא מפתיע, היה מינימלי, רובו דרך קול קורא של משרד החינוך לשיפוץ חדרי מורים. קצת יותר מ-150,000 ש"ח למהפך שכלל החלפת הריצוף, נגרות חדשה לגמרי (כולל מטבח), ריהוט והלבשה.
הקול הקורא דורש שהשיפוץ יקדם אג'נדה פדגוגית של בית הספר – מה שמתאים לי כמו כפפה ליד – כי תכנון מתוך עקרונות מופשטים הוא קסום ומעורר מחשבה. במקרה זה, עסקנו ביצירת מדרג של חלל ההולך והופך מציבורי לפרטי:
באזור הכניסה לחדר המורים, במסדרון – אזור למפגש עם תלמידים. בחלל המרכזי אזור מליאה למפגש בין המורים לבין עצמם, בקצה המרוחק של החדר אזור המטבח והדלפק למפגש מצומצם יותר, ובפינה, מוצנעת מאחורי פרט נגרות, פינת ישיבה "סלונית" למפגש אינטימי או לעבודה אישית.
הבחירה בגוונים הבלתי שגרתיים לחלל שהוא בבסיסו חלל עבודה והתאורה הרכה שנבחרה (גם גופי התאורה וגם גוון האור הצהבהב והביתי) לא היו מובנים מעליהם ודרשו דיון מול צוות בית הספר שנבהל קצת כי "הכהה נורא מקטין" – אבל קטן הוא לא תמיד רע. וכשרוצים להשיג אינטימיות ואופי לחלל – בחירות לא מקובלות יכולות להיות הפתרון.
כיום הפרויקט בשלבי עבודה אחרונים, ואני מקווה להעלות תמונות של הפרויקט הגמור בקרוב.