מַחְבַּרִים

רכיבי שער הכניסה לעיר נראים למרחוק בזכות גודלם וצבעוניותם ביחס לרכיבים האחרים של האזור, וברורים לכל מי שנכנס או יוצא את העיר – ברכב, ברגל או באופניים, וכן לתושבים המקומיים המוזמנים להשתמש בו מעשית או ליהנות ממנו במבט מתוך אזורי השהייה שלהם.

בחרתי להשתמש בקנה מידה אנושי וצנוע יחסית: חלק מחינה של קריית אונו הוא בצניעותה וביחס החם והביתי שהתושבים מרגישים שהעיר מעניקה להם. לכן גם מי שיעבור רגלית בכניסות המתוכננות לא ירגיש כאילו התגמד לנוכח איזה מונומנט אדיר, אלא ירגיש שהמקום מיועד גם לו, להנאתו ולשימושו.

בנוסף לאלמנט הפלדה הכתום הנראה למרחוק, בחרנו להנגיש את הכניסה בחושים נוספים. כך למרגלות ה"שער" ישתלו צמחי תבלין ריחניים, סמל העיר יוטבע בפלדה ויאפשר מישוש, באזורים המרוחקים מן הכביש ניתן יהיה לתלות פעמוני רוח. בכל כניסה משולבים באלמנט הפלדה עצים אשר מתקשרים רעיונית או נופית לסביבתם. בשעות הערב והלילה מואר האוביקט בנקודות אור זעירות הבוקעות ממנו ומפוזרות באופן אקראי על פאותיו וסביב גזעי העצים, כחלק מתמת הצניעות והנוסטלגיה עליה רצינו לשמור.

התיחסתי גם לחומה האקוסטית הבולטת כל כך בשוליים הצפוניים של העיר, אשר מבדלת את העיר שלא לטובה, ומשדרת הסתגרות ולא הזמנה. לכן האלמנט מחורר וחודר את החומות האלו במידת האפשר ומציע תוספת צבעונית ושימושית גם מעבר לה, בתוך אזורי המגורים עצמם, ובתוך כך מפחית את הסגירות הזו.