כלים שלובים

במפלס המדרכה, המכונה "הכיכר", מוצעות למבקרים מגוון אפשרויות לפעילות עפ"י רצונותיהם -  מאזור החלקה פתוח, דרך שטחי משחק מוסיקלי ודרך הצצות למתרחש בפנים הבניין,  ועד לישיבה רגועה והאזנה למוסיקה חיה או מוקלטת מול הנוף. הפעילות הבלתי פורמאלית מאפשרת מפגש בלתי אמצעי בין אנשים שבאופן רגיל לא מהווים קבוצה תרבותית-חברתית אחת. הכול כמובן מתרחש על סף הטבע הפראי אשר גולש מן המבנה אל תוך נחל ארזה. הטבע פורץ גם במתחם הכיכר עצמה, בדמות "איים" של סלע וצמחיה מקומית אשר פורצת מבין אבני הריצוף. (בההצעה שלנוהצעתנו - איסוף אדמה ומיני צמחים מהאתר עצמו טרם התחלת העבודה, שמירתם והחזרתם לאתר בסיום העבודות.) השימוש בצמחיה מקומית מאפשרת גינון מקיים ותחושה שהטבע אכן מזמין את המבקר לגלוש לתוכו.

בדרום הכיכר, מבואת הכניסה בדמות אלמנט אדריכלי פיסולי שאותו ניתן לראות ממרחק, אשר מהווה נקודת ציון במרחב., שאותו ניתן לראות ממרחק, וגם היורדים מירושלים בכביש 1 יכולים להבחין בו. האלמנט מצל על אזור הישיבה של בית הקפה ועל אזורי פעילות בכיכר. בדומה למגדל המים של מבשרת המהווה נקודת ציון, גם ה"מגדלור" שלנו אינו מחופה באבן כמנהג היישוב אלא עשוי זכוכית וקורטן במשחק מקצבים. דרך המבואה הנמצאת במפלס הכיכר ניתן להגיע ישירות לחדרי הלימוד ולאודיטוריום הנמצאים מתחת למפלס הכיכר, וכן לאגף המחול שנמצא מעליה.

חדרי הלימוד השונים ממוקמים לאורך ציר אורכי אשר משובץ בחצרות פנימיות, המאפשרות חדירת אור טבעי, הצצות בין פנים וחוץ, ואזורי שהיה למבקרים במקום – הורים הממתינים לילדיהם, תלמידים ומורים בהפוגות בין השיעורים. ציר האורך מקביל לציר האורך של הכיכר ויש ביניהם יחסי גומלין של תאורה טבעית ומלאכותית לאורך שעות היום והלילה. המפגש בין האזור הציבורי (הכיכר) לאזור הפרטי (חדרי הלימוד) מתווך באמצעות המעברים הללו אשר מהווים אזור סמי-ציבורי.

הפונקציות השונות המפוזרות לאורך הציר התחתון מהוות השראה לפעילויות שמתרחשות מעליהן ובחלקן אף נחשפות על פני הכיכר בדמות אלמנטים המשמיעים את הצלילים הבוקעים מהחדרים או בדמות הצצות למתרחש בהם.

​